לביטוח בע"מ נ' אבו שרקי

פסק דין

רקע

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט השלום בטבריה, מפי כבוד השופטת אוסילה אבו –אסעד, שעניינה דחיית בקשה להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6 ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 .

הועדה הרפואית שבדקה את המשיב מטעם המוסד לביטוח לאומי, (להלן:"המל"ל"), ביום 4.12.07 קבעה, כי בעקבות תאונת הדרכים שהתרחשה ביום 2.3.06, נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 40% לפי סעיף 19(1)ג'3. התאונה הוכרה כתאונת עבודה שהינה תאונת דרכים. וועדה רפואית נוספת שהתכנסה ביום 4.12.07 קיבלה את המלצות הוועדה וקבעה כי נותרה למשיב נכות צמיתה בשיעור של 40%.

בית משפט השלום אשר דחה את בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור, פסק כי כלל החומר הרפואי בעניינה של המשיב עמד לנגד עיני הוועדה. כן קבע כי שני המסמכים הנוספים אותם צירף המבקש, אינם מהווים סיבה המצדיקה מתן היתר כזה.

יצוין כי קודם להדשת תביעתו הנוכחית בבית משפט קמא, הגיש המשיב ביום 21.10.09 תביעתו לראשונה לבית המשפט המחוזי בנצרת שבמסגרתה נדונה גם כן והוכרעה בקשה להבאת ראיות לסתור. ביום 19.4.12 מחק בית המשפט המחוזי את תביעתו הנ"ל ללא כל תנאי או סייג ועל כן אין מעשה בית דין לגבי ההליכים שהתנהלו בתביעה זו.

נימוקי הבקשה

לטענת המבקשת, בית משפט קמא כלל לא התייחס בהחלטתו לשאלות האמיתיות שהוצבו בפניו בבקשה להבאת ראיות ובכללן : האם הנכות כולה או חלקה הינה תוצאה של תאונת הדרכים או מצב קודם או מאוחר שלא קשורים לתאונה ? האם הרכב שימש זירת אירוע להתקף הלב או שהשימוש ברכב גרם לאירוע הלבבי ? האם הנכות נגרמה בעקבות האירוע מ-2/3/06 (התאונה) או ללא קשר אליו ובעקבות התקף כאבים בחזה מיום 4.4.06 שהביא לאשפוזו על רקע תלונות של כאבים מסוג שונה מזה שהיה לו ביום התאונה.

לטענתה, זהו המקרה בו נגרם למשיב מתח רב ללא חבלה ורק בשל הבהלה והמתח מהמרדף הופיעו סימני אוטם על רקע מצב לבבי קודם. נוכח העובדה שהדבר התרחש במהלך עבודתו הכיר המל"ל באירוע כתאונת עבודה אך בין זה ובין קשר סיבתי עובדתי משפטי לשימוש ברכב ולתאונת הדרכים שהייתה ללא סימני חבלה חיצוניים, המרחק הוא רב, על כן יש לאשר במקרה זה , מינוי מומחה רפואי.

לטענתה, המומחה החיצוני מטעם המל"ל ,ד"ר אהרונסון, קרדיולוג שבדק את המשיב, וקבע כי יש קשר בין הנכות לתאונה, לא נדרש לשאלה האם הרכב היה זירת אירוע לאוטם הלב או שמא אוטם הלב נגרם כתוצאה מהחבלה לבית החזה בזמן התאונה.

לטענת המבקשת, טעה בית המשפט בקבעו כי בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל עמד תיקו הרפואי של המשיב ותלונותיו בעבר על כאבי חזה שכן אם התיק עמד בפני הוועדה מדוע עברו הרפואי לא הוזכר.

כן טענה המבקשת, כי טעה בית המשפט שלא ראה בהצהרות המשיב למל"ל לפיהן, לא היו לו כאבים דומים ו/או קשורים לאלה עליהן הגיש תביעתו למל"ל כהצהרות שקריות, המצדיקות כשלעצמן הבאת ראיות לסתור משום שיש בהן ניסיון למרמה ( נספח נ/8 לבקשה).

בנוסף נטען כי בבית החולים, דיווח המשיב שאין לו עבר קרדיאלי וכי הוא בריא בדרך כלל, בעוד שתיקו הרפואי מצביע אחרת, על לחצים בחזה, חוסר אויר והרגשת מחנק, הזעה וכיו"ב (נ/6 לבקשה).

כן טען המבקשת כי לא ברורה קביעת בית המשפט בס' 33 להחלטתו כי תלונות המשיב מיום 4.4.06 כחודש לאחר התאונה כוללות את תלונותיו על בעיות בחזה מלפני התאונה שהייתה ב-2.3.06 .

לטענתה, אירוע לבבי יכול להיווצר מסיבות רבות וביניהן התרגשות יתר על רקע גורמי סיכון כגון עישון כבד ולאו דווקא מהתאונה. ובענייננו למשיב רקע עם תלונות על כאבים בחזה, קוצר נשימה וכו' , למשיב גורם סיכון נוסף בגין עישון כבד. צינתור שנעשה למשיב ביום 2.3.06 יום התאונה גילה היצרות של 70% בעורק הקדמי (היצרות שהנה תהליך התפתחותי), למשיב לא היו סימני חבלה חיצונית ותלונתו הראשונה במיון הייתה חבלה בראש ושלילת חבלה בחזה (נ/2 לבקשה), כל אלה מצדיקים מינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי.

לטענתה, על בית המשפט לקבוע כי בהחלטת הוועדה הרפואית נפלו פגמים, כאשר לא שקלה כלל את מצבו הרפואי של המשיב לפני האירוע, לא התייחסה לעברו ולא בחנה את הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו הרפואי ועל כן יש לקבל את בקשתה להבאת ראיות לסתור ולמנות מומחה בתחום הקרדיולוגי שייתן מענה לשאלות המועלות בבקשה.

נימוקי התגובה

לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה שכן המסמכים הרפואיים שצירפה המבקשת אינם מעידים, כטענתה, על בעיות מהן סבל המשיב לפני התאונה וכי כל החומר הרפואי היה מונח בפני הועדה הרפואית שקבעה את נכותו הצמיתה.

ב"כ המשיב , בדיון שנערך ביום 30.3.14, חזרה על נימוקי התגובה. לטענתה, ההליך במל"ל היה ממצה, המשיב נבדק על ידי כירורג ואחר כך על ידי קרדיולוג במל"ל, הופנה לצילומי רנטגן , הוועדה בחנה את הכרטיס הרפואי ואת כל התעודות הרפואית הקשורה לעברו, חוות הדעת הקרדיולוגית מתייחסת גם לגורמי הסיכון וגם לקשר הסיבתי ולאחר שהוועדה עיינה במלוא החומר הרפואי הקשור לעברו, נתנה החלטתה ועל כן אין שום פגם ו/או ליקוי בהחלטתה ואין להתיר הבאת ראיות לסתור.

לעניין הפגיעה בחזה נטען כי ביטוח לאומי קובע שהיא כתוצאה מהתאונה.